בוסקילה(אסיר) נ' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.ענייננו בתאונת שרשרת מיום 9.8.09 שאירעה בכביש 6. רכב ראשון בשיירה היה רכב פיג'ו ירוק שהיה נהוג ע"י מר ברק גרנות. אחריו נסע רכב מסוג סובארו שהיה נהוג ע"י מר אילן בן שימול. הרכב השלישי היה רכב התובע מסוג הונדה, והרכב הרביעי היה רכב הנתבע מסוג פיג'ו 205.

2.התובע טען כי הרכב שלפניו מסוג סובארו בלם בלימת חירום, התובע לא הצליח לעצור בזמן ופגע בו פגיעה קלה, ולאחר מספר שניות הגיע רכב הנתבע מאחור ופגע ברכבו בחוזקה, דחף אותו קדימה, רכב התובע פגע שוב בחוזקה רבה ברכב הסובארו שנסע לפניו עד כדי הרמתו של רכב הסובארו מעל רכב התובע.

3.הנתבעים טוענים כי רכב התובע פגע בחוזקה רבה ברכב הסובארו שנסע לפניו והרים אותו מעל רכבו של התובע. התובע המשיך בנסיעתו קדימה ופגע ברכב הפיג'ו הראשון שהיה נהוג ע"י גרנות, ורק לאחר מכן פגע בו רכב הנתבע.

4.התקיימו בתיק שלוש ישיבות. בראשונה נשמעו עדויותיהם של גרנות ובן שימול, נהגי הרכבים הראשון והשני בשיירה. גרנות העיד כי תוך כדי עמידה בשיירת רכבים ראה במראה המרכזית ברכב את רכב הסובארו שהיה אחריו מתרומם באוויר ונוחת על רכב ההונדה שאחריו (של התובע), רכב ההונדה המשיך בנסיעה קדימה ופגע ברכב גרנות. גרנות העיד כי הרגיש שתי מכות ברכבו, ומכך הוא הסיק כי רכב ההונדה הנהוג ע"י התובע פגע בחוזקה ברכב הסובארו, המשיך ופגע ברב הפיג'ו הראשון של גרנות, לאחר מכן נפגע רכב התובע מאחור ע"י רכב הנתבע ונדחף שוב קדימה לעבר רכב גרנות.

יש לציין כי גרנות נחקר במשטרה ומסר את אותה גרסה שנמסרה בפניי.

בן שימול, נהג הסובארו, העיד כי נסע מאחורי הפיג'ו של גרנות, היה בעצירה בפקק, פתאום ראה רכב ההונדה של התובע שט עליו, פוגע בו בחוזקה ומרים אותו למעלה, רכבו של בן שימול הסתובב ועמד על רכב ההונדה במאונך לכביש. עוד העיד כי רכב ההונדה המשיך בנסיעה ופגע ברכב הפיג'ו של גרנות.

5.התובע ובנו העידו בפניי והכחישו כי פגעו ברכב הפיג'ו של גרנות. בעניין זה אני מעדיפה את גרסת העדים גרנות ובן שימול שאין להם כל אינטרס בתביעה זו. לתמיכה בגרסתם הוגשו תמונות הרכבים לאחר התאונה, ועל החלק הקדמי של רכב התובע נמצא צבע ירוק, אותו צבע של רכב הפיג'ו של גרנות, דבר המוכיח כי ההונדה של התובע אכן המשיכה קדימה ופגעה בפיג'ו.

6.לעניין סדר הפגיעות, מי פגע במי קודם, אני מאמצת את גרסת העדים גרנות, בן שימול, והנתבע על פני גרסת התובע ובנו. העדים הראשונים עשו עליי רושם מהימן ואמין, הם נעדרי אינטרסים בתביעה הנדונה, וגרנות אף מסר את אותה גרסה במשטרה בתכוף לאחר התאונה.

התובע טען כי אותם שני נהגים ראשונים, גרנות ובן שימול לא יכלו לראות מי פגע במי קודם, היות והתרחשות זו הייתה מאחורי רכביהם.

אין לקבל טענה זו, היות וגרנות העיד בבירור כי ברכבו היו שתי מכות, דבר התומך במסקנה כי רכב ההונדה של התובע פגע ברכב הפיג'ו של גרנות בפעם הראשונה, ולאחר שרכב ההונדה נפגע מאחור ע"י רכב הנתבע מסוג פיג'ו הוא נדחף קדימה, ופגע שוב רכב התובע ברכב גרנות.

7.בן שימול העיד כי הייתה ברכבו מכה אחת מאחור, מכה חזקה, רכב ההונדה של התובע פגע כאמור ברכב הסובארו של בן שימול, נכנס מתחת לחלק האחורי של הרכב והרים אותו למעלה. עדות זו סותרת את עדותו של התובע כי הוא פגע תחילה בסוברו פגיעה קלה, ורק לאחר מכן נדחף דחיפה חזקה ע"י רכב הנתבע שפגע בו מאחור.

8.בנסיבות אלו אני קובעת כי רכב התובע פגע ברכב הסובארו והרים אותו למעלה, המשיך ופגע ברכב הפיג'ו של גרנות, ורק לאחר מכן הוא נפגע מרכב הפיג'ו של הנתבע. אמנם הפגיעה ברכבו של התובע מאחור היא פגיעה קשה, אשר גרמה לנזקים שהוערכו ע"י השמאי בסך 16,974 ₪, ואשר דחפה את רכב התובע שוב לעבר רכב הפיג'ו של גרנות, אך פגיעה זו כפי שפורט לעיל קרתה לאחר שהתובע הספיק לפגוע ברכב הסובארו והמשיך ופגע ברכב הפיג'ו בפעם הראשונה.

9.נציג הנתבעת ביקש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים היות ולטענתו הנזק שנגרם לחלק הקדמי של רכב התובע הוערך על ידי השמאי בסך 7,710 ₪ בעוד שערך הרכב עמד אז על 15,200 ₪, כך שהנזק לרכב התובע בחלקו הקדמי הספיק כדי לגרום לרכב אובדן כללי. הנתבע רק הצטרף לתאונה קיימת ופגע ברכב התובע לאחר שכבר נגרם לרכב התובע אובדן כללי, ולכן לא הוסיף על נזקיו ולא תרם להכרזת רכבו של התובע כאובדן כללי ולא גרם לתובע נזק ממשי.

10.אין מקום לקבל טענה זו היות והנזק לחלק הקדמי של הרכב על סך 7,710 ₪ היה כ-50% בלבד מערך הרכב, כך שלא היה בו כשלעצמו כדי לגרום לאובדן כללי של הרכב. האובדן הכללי של הרכב נגרם גם כתוצאה מהנזק בחלק האחורי ובדופן השמאלית של הרכב.

11.יתרה מכך, כבר נקבע לעיל כי לאחר שהתובע פגע ברכב הסוברו והפיג'ו הוא נדחף שוב על ידי רכב הנתבע מאחור ושוב פגע ברכב גרנות הפיג'ו עם חלקו הקדמי, כך שהנתבע גם תרם להגדלת הנזק בחלק הקדמי של רכב התובע. מהעדויות עולה כי הפגיעה הראשונה שפגע התובע ברכב הסובארו ובפיג'ו היא פגיעה קשה וחזקה שגרמה לרכב הסובארו להתרומם כאמור באוויר ולנחות על רכב התובע. הפגיעה השנייה שאירעה בין רכב התובע לבין רכב גרנות היא הפגיעה היותר קלה. בנסיבות העניין אני קובעת כי הפגיעה של רכב הנתבע ברכב התובע גרמה ל-20% בלבד מהנזק לחלק הקדמי של רכב התובע ול-100% מהנזק שנגרם לחלק האחורי של רכב התובע.

12.רכבו של התובע הוכרז כאמור כאובדן כללי, ערכו בשוק היה 15,200 ₪, ערך השרידים היה 1,520 ₪, כך שהנזק האמיתי של התובע עמד על 13,680 ₪ בצירוף שכ"ט שמאי בסך 1,050 ₪, סה"כ 14,730 ₪.

13.חלקם של הנתבעים בנזקי התובע ייגזרו מחלקם היחסי של הנזקים שנגרמו ברכב התובע ע"י הנתבעים כפי שנקבע בסעיף 11 לעיל מסה"כ הנזקים שנגרמו לרכב התובע לפי חוו"ד.

14.סך כל הנזקים שנגרמו לרכב התובע לפי חוו"ד עמדו על 29,985 ₪. הנתבעים כאמור נושאים באחריות לגרימת 20% מהנזק לחלק הקדמי בסך 1,542 ₪, וכן לכל האחריות בגין גרימת הנזק בחלק האחורי בסך 16,974 ₪.

סך הכל שבאחריות הנתבעים עומד על 18,516 ₪. אם נחלק סכום זה בסכום הנזק שנגרם יוצא כי הנתבעים אחראים ל-62% מנזקי התובע.